טרום סרטן צוואר הרחם
טרום סרטן צוואר הרחם
שינויים טרום סרטניים
מרבית השינויים הטרום-ממאירים בצוואר הרחם מאובחנים בבדיקות שגרתיות (פאפ או HPV TYPING) ומטופלים בזמן, טרם התפתחות סרטן. כמו כן, ניתן למנוע את השינויים הטרום סרטניים, באמצעות חיסון כנגד נגיף הפפילומה האנושי, זאת משום שהגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם הוא ידוע ועקבי – נגיף הפפילומה – ולכן החיסון נגדו מסייע בהפחתת הסיכון. זאת בניגוד לרוב מחלות הסרטן, שנגרמות בשל גורמים תורשתיים, סביבתיים ועוד (פפילומה).
תוצאות אפשריות לבדיקת פאפ
ASC – Atypical Squamous Cells, תאים אטיפיים הם תאים שבבדיקה נראים כלא סדירים והמשמעות שלהם לא ברורה.
ASCUS (Atypical Squamous Cells of Undetermined Significance) – שיעור שכיחות של 4.7%. משמעות התוצאה היא שנדגמו שינויים במבנה הרקמה של התאים, אולם לא ניתן לקבוע את משמעותם.
בשני המקרים אלו, מבצעים בדיקת PAP חוזרת במרווחי זמן – ניתן לבצע בדיקת PAP חוזרת לאחר חצי שנה ולאחר שנה, ורק אם היא שוב חוזרת עם ASC או שינויים אחרים שמצריכים זאת, יפנו אותך לביצוע קולפוסקופיה.
CIN
Cervical Intraepithelial Neoplasia –ניאופלזיה תוך-אפיתלית של צוואר הרחם.
מצב טרום סרטני של צוואר הרחם (אך אינו סרטן צוואר הרחם). ניתן לעקוב אחר CIN או או לטפל ב-CIN, בהתאם לדרגה ולמצבך האישי.
איך מדרגים CIN? CIN מדורג מ-1 עד 3. המספר מראה עד כמה עמוק השינויים בתא נכנסים אל פני השטח החיצוניים של צוואר הרחם. לפעמים משתמשים גם במונחים שינוי נמוך LGSIL או שינוי גבוה HGSIL:
CIN1 (שינוי נמוך – LGSIL) – מתייחס לשינויים קלים, כאשר שליש מעובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם נגוע.
CIN2 (שינוי גבוה – HGSIL) – השינויים בתאים הם שני שליש בעומק פני השטח החיצוניים של צוואר הרחם.
CIN3 (שינוי גבוה – HGSIL) – השינויי התאי הינו העומק המלא של פני השטח החיצוניים של צוואר הרחם.
תוצאות לא תקינות דורשות המשך בירור באמצעות בדיקת קולפוסקופיה או גרידת תעלת צוואר הרחם (ECC) המאפשרות לזהות אם ישנם שינויים בתאים ומה מידת חומרתם. דגימות מהאזור נלקחות (ביופסיה) ונשלחות לבדיקה פתולוגית.
המשך בירור וטיפול
קולפוסקופיה
קולפוסקופיה היא בדיקה של צוואר הרחם באמצעות מכשיר אופטי מיוחד, אשר מגדיל את התמונה ומדגיש שינויים בצוואר הרחם – הדורשים בירור, מעקב או טיפול. הקולפוסקופ מאפשר לרופא הבודק לבצע הערכה יסודית יותר של צוואר הרחם ולהבחין בפרטים שאינם נראים בעין.
כמו בבדיקת משטח צוואר הרחם. לאחר מכן תימרח על צוואר הרחם תמיסה מיוחדת, הגורמת לאזורים חריגים להיראות בבירור, והבודק יבחן את צוואר הרחם. אם יבחין הרופא בתאים חשודים, תילקח דגימה קטנה של תאים (ביופסיה) מפני השטח של צוואר הרחם והיא תישלח לבדיקה פתולוגית. בדיקת הקולפוסקופיה דומה לכל הבדיקות הגינקולוגיות, אם כי היא ממושכת יותר ואורכת כרבע שעה. אם תילקח ביופסיה את עלולה לחוש כאב ויתכן דימום קל במשך מספר ימים לאחר הבדיקה.
גרידת תעלת הצוואר ECC
דגימת תאים מתעלת צוואר הרחם, הנלקחת כאשר אין נגע חיצוני הנראה לעין או לקולפוסקופ, ולכן לא ניתן ליטול דגימה מכוונת. בבדיקה זו מוחדר מכשיר צר, על מנת לגרד את דפנות התעלה ולקחת מתוכה דגימת תאים. הבדיקה עלולה להסב אי־נוחות, ולאחריה יכולים להופיע כאבים דמויי וסת והתכווצויות ואף ייתכן דימום קל.
בהתאם לתוצאות הפתולוגיה, מחליטים האם יש צורך במעכב בלבד או התערבות כירורגית. במקרה של התערבות כירורגית בדרך כלל מופנים לקוניזציה.
קוניזציה – ביופסיית חרוט של צוואר הרחם
ביופסיית חרוט של צוואר הרחם או קוניזציה, היא פעולה אבחנתית טיפולית. במהלך הקוניזציה מוסרים אזורים בלתי־תקינים מצוואר הרחם (בהם נמצאו שינויים טרום-סרטניים) במטרה למנוע את התפתחותם לסרטן. לאחר ההליך נבדקת הרקמה המוסרת במלואה באמצעות מיקרוסקופ, ובכך מספקת הן אבחנה מדוייקת. לעיתים, ביופסיית החרוט היא פעולה טיפולית המספקת לטיפול בשינויים טרום־סרטניים של צוואר הרחם, זאת ניתן לדעת רק לאחר התוצאות הפתולוגיות.
הפעולה יכולה להיעשות בהרדמה מקומית, במרפאה או בהרדמה כללית בחדר ניתוח, על פי העדפתך ושיקול דעתו של הרופא המטפל. זוהי פעולה שאינה דורשת אשפוז, וההתאוששות היא בדרך כלל מהירה מאוד.
תופעות לאחר קוניזציה:
אי נוחות והתכווצויות דמויות וסת לאחר הפעולה, וכן דימום או הפרשה במשך ימים אחדים לאחר הטיפול הם תופעה רגילה לאחר הליך זה, וייתכן שתתבקשי להימנע משימוש בטמפונים או מקיום יחסי מין למשך כחודש כדי לאפשר לצוואר הרחם להחלים.
